השופר של ראש השנה הוא הרבה יותר מצליל. הוא קול, קריאה עמוקה ופנימית שמהדהדת בתוכנו.
הנביא ישעיהו מתאר יום שבו ייתקע בשופר גדול שיקבץ את כל הגולים, את כל האבודים והנדחים, חזרה לירושלים.
ייתכן שהשופר הזה הוא לא רק כלי פיזי? בקבלה, מסבירים שזהו קול רוחני,
קריאה קוסמית שנועדה לעורר את הנשמה שלנו. הקול הזה מיועד לכל מי שהלך לאיבוד.
יש מי שנסחף אחר תרבות זרה, אלו ש"אובדים בארץ אשור" – שאיבדו את הדרך בתוך מרוץ החיים, בתוך דמיונות ותאוות. ויש מי ש"נדחים בארץ מצרים" – אלו ששקעו עמוק בחומריות, שהכבידו את הנשמה והתרחקו מהאור.
השופר שלנו, פועל ביום ראש השנה פעולה כפולה: מחד הוא קורא לכל אחד להתעורר מאשליית הזמן והחומר. מאידך הוא מעיר ומעורר כוח עליון שנקרא שופר גדול, הוא הבינה, אמא עילאה. כוח מטהר ומזכך, כוח שמטלטל את הנפש ומאיר לה.
השופר הגדול הוא מחזיר את כולם. הוא לא מבחין בין אובד לנידח, אלא קורא לכל אחד ואחת מאיתנו. זו לא רק גאולה חיצונית, אלא תיקון פנימי של התודעה, של הנשמה.
תקיעת השופר בראש השנה היא כמו הדהוד מוקדם של אותו שופר גדול של הגאולה. בכל פעם שאנחנו שומעים את הקול הזה, הוא מזכיר לנו שאנחנו יכולים לשוב אל עצמנו, אל האור, אל המקור.
אז תלכו לשמוע קול שופר, ותרגישו איך הוא מעורר בכם רצון עמוק לשוב אל האמת. חשבו על הקול כעל חיבור ישיר לנשמה שלכם, קול שמבקש להחזיר אתכם הביתה, אל האחדות ואל האהבה שבפנים.
שנה טובה ומבורכת
בלוג מים חיים לנפש צמאה 