כשהייתי נער, חזרתי הביתה מבית הספר רעב כזאב. במקרר חיכתה עוגת ביסקוויטים מהחלומות, עם קצפת ושוקולד. החבר שהגיע איתי ראה אותה גם הוא, ותוך רגע התחלנו במאבק – מי יזכה בתבנית. משכנו לכיוונים שונים, עד שהעוגה התהפכה על הרצפה.

להורים היו באותו ערב אורחים – והעוגה בכלל נועדה להם. שוד ושבר. למזלי היה ניילון נצמד על התבנית. אספתי את השברים, החזרתי כמו־כאילו־כלום למקרר וברחתי. עד שהתגלתה האמת, מול האורחים. הבושה הייתה גדולה.

ימי אלול נועדו בדיוק לזה – לאפשר לנו להרים את מה שנפל, להביט לאחור על מעשים שהשאירו אותנו עם טעם של בושה, ולהבין מה היה הרצון הפנימי שהוביל אותנו אז.

זה הזמן להוציא מהמחשכים את מה שהוסתר, לכתוב מכתב סליחה, לסלוח לעצמנו, ולהתחיל לתקן.

❤️ שתפו את התובנה עם חברים והוסיפו אנשים שאתם אוהבים לקבוצה – כי השפע הרוחני מתפשט רק כשהוא זורם הלאה.

🔗 לעוד תובנות: instagram.com/maim_hayim

📘 דף הפייסבוק: מים חיים – Maim Hayim

📲 קבוצת הוואטסאפ השקטה: לחצו כאן להצטרפות