שבלול בית קטן, שבלול בית גדול – מה באמת קובע את גודל הבית הפנימי שלנו?
כשמחזיקים ביד שני בתי שבלול – אחד גדול, אחד קטן – ההבדל נראה חומרי בלבד.
אבל לפי חכמת הקבלה זו השתקפות מוחשית של אמת רוחנית עמוקה:
הכלי, כלומר הרצון, קובע את כמות האור שהאדם מסוגל להכיל.
האריז״ל כותב: “אין האור שורה אלא בכלי הראוי לו.”
והזוהר מוסיף: “לית נהורא שריא באתר חסר.” – אין אור שוכן במקום שאין בו הכנה של כלי.
הבית הגדול של השבלול הוא תוצאה של רצון גדול; הבית הקטן הוא שיקוף של רצון קטן.
כך גם באדם: מידת השמחה, החכמה, הברכה והשפע אינה תלויה רק ב“מזלא”, אלא במידת יכולתו של האדם להרחיב את הכלי הפנימי שלו. אך איך מרחיבים כלי?
כאן נכנסים שני כוחות רוחניים: כוח ההתנגדות וכוח הנתינה.
כוח ההתנגדות – היכולת להשהות את הדחף למילוי מיידי. כאשר האדם רוצה אור – אהבה, הצלחה, מילוי – ורץ מיד לקחת, הוא יוצר כלי קטן. מדוע? כי המילוי המיידי נשרף ונעלם מהר. כוח ההתנגדות הוא היכולת לעצור לרגע, לנשום, לא לרדוף מיד אחרי התענוג הרגעי, ולהסכים לגדל רצון עמוק יותר. דווקא ההמתנה יוצרת מרחב – והמרחב הזה הוא הכלי החדש. כל פעם שאני אומר לעצמי: “אני רוצה, אבל איני לוקח עכשיו – אני מרחיב רצון כדי לקבל אור אמיתי.” באותו רגע גדל בי בית פנימי.
כוח הנתינה – הרחבת הכלי דרך השפעה על הזולת. הזוהר אומר: “מאן דיהיב – יתקבל.” אדם שנותן חכמה, אהבה, תמיכה, חסד – אינו מרוקן את עצמו; הוא הופך לצינור. והצינור גדול לאין שיעור מכוס שמנסה למלא את עצמה בלבד. ככל שהאדם משפיע יותר, כך גדל הכלי שלו.
זה חוק רוחני: האור עובר דרך מי שמוכן להיות צִנוֹר (אותיות רצון).
חיבור שני הכוחות יוצר תנועה של רצון עמוק וזרימה מתמדת. כוח ההתנגדות יוצר רצון; כוח הנתינה יוצר כלי; ושניהם יחד מולידים אור גדול, יציב, שאינו כבה. השבלול הקטן מסמל רצון קצר שרוצה מהר ולוקח מהר; השבלול הגדול מסמל רצון עמוק ומתרחב שמוכן לתת, לחכות, ולהשתוקק באמת.
השורה התחתונה: אין שאלה כמה אור “מגיע” לי; יש שאלה אחת בלבד – כמה כלי אני מוכן ליצור. בכל רגע אדם יכול להשהות דחף, לגדל רצון, להרחיב נתינה, ולהפוך למקום שמסוגל להכיל אור שאין לו סוף. וכמו השבלול – הבית יגדל תמיד בהתאם לרצון הפנימי.
❤️ אהבתם? שתפו עם אנשים שאתם אוהבים!
ערוץ היוטיוב: @Maim_hayim
הבלוג “מים חיים”:
לקביעת פגישה לייעוץ בטלפון או בקליניקה נא ללחוץ פה:
בלוג מים חיים לנפש צמאה 