מאת: אופיר יוסף כהן תובל | מים חיים

במרחב שבין אדם לחברו, ובין אדם לעצמו, מתחוללת דרמה תמידית המכונה "קונפליקט". עבור האדם המודרני, קונפליקט הוא התנגשות של אינטרסים, דעות או רצונות.

אך בשפת "מים חיים" – הקונפליקט הוא בסך הכל סימפטום חיצוני למחלה רוחנית: עיוות בזרימת האור.
כאשר י"ג המידות, אותן צינורות הנהגה אלוקיים שנועדו להעביר חיות לעולם, הופכות מדרכי זרימה לכלים של שליטה – נוצר הדין.

הפתרון נמצא באהבה העליונה, זו שאינה רגש אנושי חולף, אלא כוח קוסמי של השבת סדר על כנו.
האנטומיה של השבר
י"ג המידות הן הדינמיקה של האמת. אך אמת ללא חסד היא אש שורפת. כאשר מידה אחת נתלשת מהמערך השלם ומוכרזת כבלעדית, היא הופכת לעיוות:

• הצדקנות של ה"קל וחומר": כאשר ההיגיון הופך לכלי ניגוח. "אם הוא עשה א', בוודאי שמגיע לו ב'". זו אמת לוגית, אך היא מנוכרת ומולידה מלחמה.
• השלכת ה"גזירה שווה": המוח משווה בין פגיעה מהעבר לסיטואציה בהווה ("הוא בדיוק כמו…"), ובכך נועל את האחר בתוך העבר שלי.
• מחיקת ה"כלל והפרט": כשהאידיאולוגיה מוחקת את צרכי הנפש הקטנים, או כשהאגו (הפרט) מתנתק מהאחריות לכלל.
  
• מודל השמש – אהבה כצינור, לא כבחירה
  כאן עולה השאלה: מהי אותה "אהבה מאירה"? כדי להבין אותה, עלינו להתבונן בשמש.
  האם השמש בוחרת באופן סלקטיבי למי להאיר? האם היא עוצרת את קרניה מלהגיע לרשע ומלטפת רק את הצדיק? האם היא בודקת מי בעל עור בהיר או כהה לפני שהיא מחממת? התשובה היא לא. השמש כשמה כן היא – משמשת. היא צינור להעברת אור וחיות ללא הבחנה.
  זהו סודו של "זעיר אנפין" (הקב"ה במידותיו): השמש מאירה לטובים ולרעים כאחד. לעיתים החום שלה עלול לשרוף מי שאינו מוגן, אך האם השמש מזיקה "בכוונה"? ודאי שלא. הנזק או הברכה תלויים בכלי המקבל, אך השמש מצדה נותרת צינור טהור של נתינה.
  האהבה העליונה היא בדיוק כך: אהבה שאינה מגיבה — אלא מחזירה זרימה. היא אינה זקוקה לאישור מהאובייקט האהוב; היא פשוט מאירה כי זה טבעה.
  
• "הכתוב השלישי": האהבה כמכריעה
  אחת המידות העמוקות בי"ג המידות היא "שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם".
• בחיים, שני הכתובים הם "האמת שלי" מול "האמת שלך". כל עוד אנחנו ברובד השכלי, אין מוצא מהקונפליקט.
  האהבה היא הכתוב השלישי. היא לא באה לקבוע מי צודק מבחינה לוגית. היא גבוהה משני הצדדים. היא מרככת את הנוקשות של "הכתובים" (העמדות) עד שהם מסוגלים להתמזג. האהבה העליונה לוחשת: "גם אם הצדק אצלך, האם אתה מוכן לוותר עליו כדי להחזיר את החיים למערכת?"
  הפרקטיקה של "מים חיים": מה לעשות ברגע הפיצוץ?
  כאשר אנו חווים קונפליקט, עלינו לעבור תהליך של "התמרה לשמש":
• זיהוי החסימה: לא "מי אשם", אלא איזו דרך זרימה נחסמה בי כרגע? (האם אני תקוע ב"צדקנות" או ב"האשמה"?)
• מעבר מאמת לאהבה: לזכור שגם אם אני "צודק", אני לא חייב להכאיב. להעביר את האמת דרך מסננת של רחמים.
• הפיכת האחר לכלי: לראות באחר מראה המשתקפת אלי. הוא לא אויב, הוא חלק מהמערכת שזקוקה עכשיו לאור המחמם שלי.
  
• להיות כמו נהר מים חיים
  קונפליקטים אינם נפתרים דרך פתרונות טכניים או ניצחונות מוחצים. הם נמסים כאשר האהבה שובה לזרום בתוך המידות. כפי שהשמש אינה מנהלת משא ומתן עם הלילה אלא פשוט זורחת ומבטלת אותו, כך האהבה העליונה אינה נלחמת בקונפליקט – היא פשוט הופכת אותו לבלתי רלוונטי.
  במקום שבו יש מים חיים, אין מקום למלחמה. יש רק תנועה. יש תיקון. יש חיים.

אני כאן עבורך, להסיר את החסימות, לגלות את האמת והאור שבלבך!
לקבוע פגישה: https://www.maim-hayim.co.il
ספוטיפיי: https://open.spotify.com/show/5bUhn0M0K4WlN6Y4Or7473
וואטסאפ: 058-7263457

🫶🏼 אהבתם? שתפו עם החברים שלכם