קטגוריה: מודעות יומית
-
מהמבול של נח למבול של ימינו: הסוד של התיבה
"וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" כל הבריאה שלנו עומדת על שני כוחות יסוד: "זכר" ו"נקבה" – לא רק כמינים, אלא כעקרונות רוחניים. ה"זכר" הוא כוח ההשפעה, הנתינה, ה"אור". ה"נקבה" היא כוח הקבלה, ההכלה, ה"כלי". כאשר אור וכלי פועלים בהרמוניה, יש חיים, אהבה וברכה. אבל כשהאיזון נשבר – נוצר מבול. בפרשת נח, הקריסה מתחילה כשהאנושות מתמכרת ל"בנות האדם"…
-
ההקלטה שלא הצליחה
יש נשק סודי. נשק עוצמתי ששובר את אשליית המקריות ומאיר את המציאות באור אחר. הנשק הזה נקרא וודאות. וודאות היא לא הידיעה שהכל יסתדר כמו שאנחנו רוצים. וודאות היא הידיעה העמוקה ששום מאמץ רוחני לא הולך לאיבוד.
-
עובדים קשה והכסף לא מגיע? ייתכן שהבעיה היא לא בעבודה שלכם.
מרגישים שאתם נותנים את כל כולכם, אבל משהו פשוט "תקוע"? 🛑 הקריירה לא ממריאה, לקוחות מתבטלים, והשפע מרגיש רחוק? הרבה פעמים, החסם הוא לא חיצוני. הוא בפנים. זהו קול קטן ולא מודע של אשמה ששואל: "האם באמת מגיע לי כל הטוב הזה?" האשמה פועלת כשומר סף סמוי שסוגר לכם את צינורות השפע. ברמה האנרגטית, היא…
-
מֵימְרָא מַחְשִׁיכָה – צֶלֶם – הַזִּכָּרוֹן הָרוּחָנִי
לכל אדם יש “צֶלֶם רוּחָנִי” – תבנית פנימית נסתרת, אשר בתוכה שמורים כל הזיכרונות הנשמתיים מגלגולים קודמים. הצל הזה אינו רק מבנה רוחני, אלא גם מראה דרכה הנשמה רואה את המציאות כולה – משקפיים פנימיים שאינם תמיד בהירים. במשך החיים, האדם הולך ונושא עמו “מֵימְרָא מַחְשִׁיכָה” – אמירה עתיקה, שורשית, שלילית, השגורה בתודעתו מימים קדומים. …
-
המציאות בעיני המתבונן
ב“נתיב מים חיים” אנחנו לומדים שהמציאות היא מראה של הנשמה. אני לא רואה את הדברים כפי שהם – אני רואה אותם דרך “משקפיים” שבניתי לאורך חיי: החוויות, הפחדים, המסרים שצרבו בי ההורים והמורים, הטראומות והאמונות (נכונות וגם שגויות). העדשה הזו מעצבת עבורי מציאות פנימית – ואני מגיב לאותה מציאות מדומיינת, לאו דווקא למה שקורה באמת.…
-
המאבק על העוגה
כשהייתי נער, חזרתי הביתה מבית הספר רעב כזאב. במקרר חיכתה עוגת ביסקוויטים מהחלומות, עם קצפת ושוקולד. החבר שהגיע איתי ראה אותה גם הוא, ותוך רגע התחלנו במאבק – מי יזכה בתבנית. משכנו לכיוונים שונים, עד שהעוגה התהפכה על הרצפה. להורים היו באותו ערב אורחים – והעוגה בכלל נועדה להם. שוד ושבר. למזלי היה ניילון נצמד…
-
“למה אי אפשר רק לקבל? הנתינה, הֲרָצוֹא וְהַשּׁוּב, והשימור של התענוג הרוחני”
למה המילוי והתענוג לא מתמשכים? כולנו שואפים לשפע, לאור, לאהבה, לתחושת מילוי ומימוש אינסופית. אבל אם הבורא הוא מקור אינסופי של טוב, למה לא הוא פשוט ממלא אותנו כל הזמן? למה החיים בנויים ממחזוריות של מילוי וחיסרון, עליות וירידות? השורש הרוחני – שוויון הצורה עם הבורא הבורא הוא נתינה טהורה, והשפע זורם ממנו ללא גבול.…
-
כוח הדיבור – כל מילה היא צוהר לאור אין סוף
המילים שאדם אומר אינן צלילים או אותיות, אלא כלים חיים לאור אין סוף.
-
אני אמלוך – כשאגו פוגש את המציאות
שלום חברים, בואו נדבר רגע על משהו שכולנו מכירים מקרוב, גם אם אנחנו לא תמיד מודעים לו: הרצון להיות בשליטה על הכל. הדחף הזה שגורם לנו לחשוב שאנחנו יודעים איך הדברים צריכים להתנהל. המחשבה הזו שמתגנבת בשקט ואומרת: "הכול צריך לקרות לפי התוכניות שלי, אני המלך על המציאות שלי".השבירה שמתרחשת בכל פעם שאנחנו נתקלים ב"לא"…
בלוג מים חיים לנפש צמאה 